מלטונין הוא הורמון טבעי שמיוצר בגוף ומשפיע על מחזורי שינה-ערות. אבל! וזה אבל חשוב – הוא לא "תרופת פלא", ובטח שלא הסיבה היחידה או המרכזית לכך שילד מתקשה להירדם או מתעורר בלילה.

לצד תפקידו בוויסות השינה, מלטונין אחראי גם לתחושת רוגע והרפיה – אבל הדרך שהוא מיוצר בגוף תלויה במסלול שלם שמתחיל בכלל… בטריפטופאן – חומצת אמינו חיונית שהגוף שלנו לא מייצר לבד.

המסלול הזה נראה ככה:

טריפטופאן → סרוטונין → מלטונין

וכל שלב בדרך הזו מושפע מאינספור גורמים: מתזונה דלה ומונוטונית, דרך חוסר איזון במיקרוביום של המעי, ועד שימוש בתרופות שמשבשות את התהליך.
לא מעט ילדים על הרצף האוטיסטי או עם אתגרים התנהגותיים ורגשיים – מקבלים תרופות פסיכיאטריות כמו ריספונד, אריפליי, פריזמה, ולעיתים גם תרופות ממריצות כגון ריטלין, קונצרטה ודומיהן.

לתרופות האלו יש תופעות לוואי שכוללות: קושי בהירדמות – שינה שטחית וקטועה – יקיצות מרובות בלילה –  התעוררויות מוקדמות עם דריכות יתר, ולעיתים – מצב של "מעגל קסמים": הילד מתקשה לישון, מקבל תרופה להרגעה, שמובילה לעוד תופעות לוואי… וחוזר חלילה.

🔹 סרוטונין – הורמון האושר שמתחיל בבטן. 
רוב הסרוטונין לא מיוצר במוח – אלא במערכת העיכול. אם החיידקים במעי לא מאוזנים (כמו שקורה אצל רוב הילדים עם בררנות אכילה) – גם ייצור הסרוטונין עלול להיפגע, ויחד איתו גם מצב הרוח, הוויסות הרגשי… והשינה.

🔹 בררנות אכילה – לא "אופי", אלא קריאת מצוקה.

ילדים רבים רגישים לגירוי חושי ממזונות מסוימים – לא בגלל עקשנות, אלא כי הגוף שלהם מזהה חוויה לא נעימה (כאב, בחילה, תחושת ריחוק). התוצאה: תזונה חדגונית, חסרים תזונתיים – ופגיעה בתהליכים ביוכימיים עדינים כמו ייצור מלטונין.
עוד על בררנות אכילה ניתן לקרוא כאן.

🌿 הומאופתיה קלאסית – כשלא מחפשים רק "להרדים", אלא להבין מה מעיר את הילד מבפנים:

הומאופתיה קלאסית מציעה הסתכלות אחרת. היא לא מנסה להשתיק סימפטומים, אלא להבין את הסיפור כולו: מה מרחיק את הילד משינה רגועה?
האם זה מתח פנימי? פחדים? גירוי עצבי יתר? תסכול לא מדובר?

דרך התאמה אישית של רמדי מדויקת – שפועלת ברובד הפיזי-רגשי גם יחד – הילד חוזר בהדרגה למקצב הרמוני יותר של שינה, עיכול, וויסות והתנהלות.

ולפני שפונים למלטונין או תולים תקוות גדולות בתרופות הרגעה כימיות –  שווה לעצור ולשאול: מה באמת מקשה על הילד להירדם?