המטפל הסמוי: איך המצב הרגשי שלכם משפיע על הטיפול בילדכם

הורים לילדים עם קשיים התנהגותיים אינטנסיביים, ובפרט לילדים עם צרכים מיוחדים, (לדעתי, גם ילד המאובחן בקשיי קשב וריכוז הוא ילד עם צרכים מיוחדים) חווים לעיתים קרובות
דחק מתמשך, שעשוי להתפתח לתסמינים של טראומה או אפילו תסמונת פוסט-טראומטית מורכבת (CPTSD).
מצב זה אינו נובע מאירוע טראומטי יחיד, אלא מהתמודדות יומיומית עם חוסר ודאות, עומס רגשי ופיזי, ומתח מתמשך הנובע מדאגה בלתי פוסקת לרווחת ילדם.

מעבר לעומס הרגשי, הורה לילד עם קשיים אינטנסיביים עלול להרגיש לעיתים שהוא מאבד שליטה, לבד במערכה, ואפילו קפוא מבפנים – כאילו אין לו יותר כוחות להתמודד. האחריות הבלתי נגמרת, החיים בכוננות מתמדת, והפער בין הציפיות למה שקורה בפועל יכולים לשחוק עד דק. עם הזמן, זה לא נשאר רק בראש – הגוף מתחיל להגיב דרך כאבים, מחלות כרוניות או דפוסים כמו הימנעות, התפרצויות זעם או ריצוי יתר.
הורים לילדים עם קשיים התנהגותיים נמצאים במתן טיפול אינטנסיבי 24/7. זה לא משנה אם מדובר בפעוט היפראקטיבי שמתפרץ עשרות פעמים ביום, ילד על הרצף שלא ישן בלילות, או נער עם חרדות קשות – כל קושי של הילד הוא גם קושי של ההורה.

כשהורים שפונים אליי לטיפול הומאופתי עבור ילדם, ומספרים לי במשך כמעט שעתיים על הילד המיוחד שלהם, על הקשיים שלו, על תקופת ההיריון איתו, על הלידה שלו, שנות הינקות והפעוטות שלו, על אפיזודות רפואיות שקרו, על מחלות ומצבים רפואיים קבועים שקיימים, על הפחדים ועל ההתנהגויות הייחודיות שלו שחלקם מדאיגים וחלקם האחר פשוט שונה ומיוחד ביחס לנורמה, על החיפוש הקדחתני אחר אנשי מקצוע איכותיים, על ההמתנות האינסופיות לתורים פנויים, על העול הכלכלי, על תקשורת מתישה מול צוות חינוכי במסגרות, מול סייעות, נהגים, מלוות, מול משפחה מורחבת, באירועים משפחתיים, או בהימנעות הממושכת מהם "בגלל" הילד, בין כל מפגשי המעקבים שלנו, ההתבוננות, הדיווחים, הם מייחלים ומקווים לראות שינוי. מחכים לרגע שבו ההתנהגות תתאזן, השינה תשתפר, החרדה תירגע. אבל יש דבר אחר שרובם המכריע לא שם לב אליו – הם עצמם.

בין אם מדובר בזוג הורים שחווים את האינטנסיביות היומיומית כמעט באותה מידה, ובין אם מדובר באם יחידנית או חד-הורית ללא משפחה מורחבת ו/או תומכת שעיקר או כל הגידול והטיפול בילד.ה הם עליה בלבד (סטטיסטית, לרוב מדובר באימא) – הילדים מרגישים אתכם – גם כשאתם חושבים שהם לא.
ילדים רגישים מאוד למצב הרגשי של ההורים שלהם. גם אם נדמה לכם שהצלחתם "לשמור על פנים חתומות", להסתיר דאגות ולנהל שגרה כאילו הכול בסדר – הם מרגישים. הם קולטים את המתח העדין בקול שלכם, את המבטים, את הכתפיים שמעט צונחות. גם אם אתם שקועים בשיחת טלפון, או אפילו בשיחת טקסט טעונה בזמן שהילדים עסוקים במשהו אחר – הם מרגישים.
גם אם לדעתכם הם צעירים מידי, או "אוטיסטים מידי" מכדי להבין – הם מרגישים.
ילדים עם רגישות חושית גבוהה, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים עם קשיים רגשיים – כולם חשים את מה שלא נאמר. אם אתם דואגים בגלל מצב ביטחוני, אם יש קושי כלכלי, אם יש סערה בבית – הילד מרגיש את זה בגוף שלו. זה מתבטא בהתנהגות, בשינה, במצב הרוח, ואפילו בעוצמת הסימפטומים שהוא חווה.

זה לא נכתב במטרה לעורר רגשות אשמה, אלא כדי לעורר מודעות.

בהומאופתיה הקלאסית אנו רואים את האדם כמכלול הוליסטי שבו הגוף, הנפש והרגש שזורים זה בזה. כאשר ילד נמצא בטיפול הומאופתי, הוא מגיב לא רק לרמדי שנבחרה עבורו, אלא גם לסביבה הרגשית שבה הוא חי. ילדים, ובמיוחד ילדים עם רגישות חושית גבוהה או על הרצף האוטיסטי, הם כמו "ברומטרים" למצבי הרוח של ההורים שלהם – הם חווים ומגיבים לתחושות שלא נאמרות במילים. מתח, חרדה, עצב או עומס רגשי אצל ההורה עלולים להשפיע על איזון הילד וליצור חסימות בתהליך הטיפולי שלו. מסיבה זו, כאשר ילד מטופל בהומאופתיה, חשוב לעיתים שגם ההורה יקבל תמיכה, כדי לאפשר לבית כולו להגיע לאיזון שיאפשר ריפוי עמוק ומשמעותי יותר.

ישנם ילדים שמפנימים את מצבו של ההורה עד כדי כך שהתסמינים שלהם משקפים את המצוקה הרגשית של המבוגר. לדוגמה, Phosphorus מתאים לילדים רגישים מאוד, אמפתיים, הנוטים לספוג את הרגשות של הסובבים אותם ולהגיב אליהם בצורה גופנית – דרך עייפות, חרדה, הפרעות שינה או נטייה למחלות חוזרות. Carcinosin מאפיין ילדים שהם "Pleasers", המנסים לרצות את ההורים או לשמור על שלום הבית מתוך דאגה עמוקה, ולעיתים אף מפתחים סימפטומים של סטרס כרוני, כגון טיקים, קשיי נשימה או בעיות עיכול. Pulsatilla, רמדי ידועה לילדים תלותיים ועדינים רגשית, עשויה להתאים למצבים שבהם הילד הופך לדביק, חרד ועצבני כאשר הוא חש שההורה אינו מאוזן רגשית. כאשר גם ההורה מקבל תמיכה מתאימה – בין אם דרך הומאופתיה או דרכים נוספות להפחתת עומס רגשי – הילד יכול להירגע, והתגובה ההומאופתית הופכת עמוקה ויציבה יותר.

האם אתם מעכבים את ההתקדמות של הילד?
לפעמים, בלי שהתכוונתם, אתם עשויים להיות הגורם שמעכב את תהליך הריפוי של הילד. לא כי אתם עושים משהו "לא נכון", אלא פשוט כי אתם בעצמכם נמצאים בעומס רגשי גדול. ילד שנמצא בטיפול הומאופתי ומגיב היטב, אך עדיין חווה סערות רגשיות בבית, גם אם הן לא שלו – יתקשה להתאזן באופן אופטימלי.
אין זה אומר שעלינו להתנהג כמו רובוטים נטולי רגשות בנוכחות הילדים, אלא ראוי שנבחן היכן וכיצד נכון לנו לטפל בעצמנו כדי להיות שם (גם) עבורם.
הומאופתיה קלאסית אינה מטפלת רק בילדים. היא יכולה לעזור גם לכם – להפחית מתח, לעזור לשינה, לאזן רגשות, לשפר את הסבלנות ואת החוסן הפנימי. כשהורה מקבל טיפול, כל הבית מתאזן. וכשהבית רגוע יותר – הילד מרגיש את זה, ויכול להגיב טוב יותר לטיפול.

אתם חלק מהתהליך – אם הילד שלכם בטיפול הומאופתי וגם אם לא, ואתם חשים שאתם בקצה גבול היכולת – אולי הגיע הזמן לבדוק איך טיפול יכול לתמוך גם בכם.
כיי כשאתם נושמים לרווחה,  גם לילד קל יותר להתמסר לתהליך טיפולי.

 

 
 
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support